בן הלל נ' עיריית ירושלים-- מח` ביטוח ואח'

פסק דין

1.בכתב התביעה נטען כי לרכב התובע נגרם נזק שהוערך על ידי דו"ח שמאי בסכום של 8,900 ₪, וכן שולם לשמאי סכום של 762 ₪ בעבור חוות הדעת, וכי היו הוצאות נוספות בסך 290 ₪, כל זאת עקב התרשלותה של הנתבעת.

2.התובע העיד לפני כי ביום 26.6.08 נסע ברכבו ברחוב גולומב בירושלים. הדבר היה בשעת לילה מאוחרת. הוא ביקש לפנות לכיוון היציאה מהעיר (דרך בגין), אולם טעה בדרך. כאשר הבחין בטעותו, עשה פניית פרסה ברחוב גולומב, והחל לרדת בירידה לכיוון דרך בגין. תוך כדי נסיעה חש במכה בחלק התחתון של הרכב. לטענתו לאחר נסיעה קצרה ביותר, פסק הרכב מלפעול. הוא הבחין בכך שבכביש מבוצעות עבודות קרצוף, וכי היו תאי ביוב בולטים מעל פני הכביש. לדעתו הרכב קיבל מכה מתא ביוב.

3.התובע פנה לשמאי שערך חוות דעת, וכן צילם תמונות של הנזק שנגרם לרכב. השמאי בדק את הרכב 11 יום לאחר יום האירוע הנטען. התובע הסביר זאת בכך שבתחילה פנה למכונאי שערך טיפול זמני. רק לאחר מכן, פנה לשמאי. מסתבר כי הפגיעה ברכב הייתה בגחון הרכב, נפגעו בית המצמד, תיבת ההילוכים, ומערכת פליטה. על פי דו"ח השמאי, אכן בוצע הדבקה זמנית לשבר בתיבת ההילוכים. כמו כן, הבחין השמאי בסימני נזילת שמן. לשמאי הוצגה קבלה לפיה נגרר הרכב ממקום האירוע לאשדוד על ידי חברת שגריר. השמאי פירט בחוות דעתו את מספר ההזמנה ביומן שגריר. יש בכך כדי להוות תמיכה משמעותית בגרסת התובע כי אכן הרכב נפגע באותו לילה.

4.השמאי ערך כאמור חוות דעת וקבע את סכום הנזק כפי שפורט לעיל.

5.חוות דעת השמאי הוגשה על ידי התובע. לא הובאה חוות דעת נגדית. לפיכך, אני מקבל את חוות דעת השמאי כראיה לנזק שנגרם.

6.התובע צילם את מקום התאונה. התמונות הוגשו לבית המשפט. מהתמונות עולה בבירור כי הכביש היה מקורצף, וכתוצאה מכך תא הביוב הנטען בלט מפני הכביש.

7.הנתבעת אינה חולקת על כך כי היא זו שביצעה את העבודות בכביש. לטענתה, לא יתכן שהרכב נפגע מאותו תא ביוב, שכן על פי התקן וההנחיות של עיריית ירושלים העבודות מבוצעות כך שהקרצוף הוא לעומק 3 ס"מ, ועל כך מבוצעת שכבת אספלט חדשה בעובי 4 ס"מ. מכך, מבקשת הנתבעת להסיק כי לכל היותר בלט תא הביוב ב-3 ס"מ מעל השטח המקורצף, ומכאן שרכב התובע לא יכול היה להיפגע, שכן ברור שמרווח הגחון של הרכב מפני הכביש הוא יותר מ-3 ס"מ.

8.התובע העיד כי ברכב ישבו 5 איש. מדובר ברכב ישן יחסית. זאת ועוד, הרכב נסע בירידה. העובדה כי הרכב נפגע והושבת באותו לילה, הוכחה לפני ברמה הנדרשת כפי שפורט לעיל. מהצילומים שהגיש התובע וכן מסרט וידיאו שהקליט והציג בעת הדיון עולה כי האפשרות היחידה לפגיעה היא אכן ממכשול שהיה על פני הכביש, כאשר המכשול היחיד הנראה הוא תא הביוב. אין לפני מדידה מדויקת של הגובה בו בלט תא הביוב מעל הכביש. בנסיבות אלה, יש לקבל את גרסת התובע כי הרכב אכן נפגע מתא הביוב.

9.יתר על כן, התובע העיד כי לא היו שום שלטי אזהרה או גידור, או תאורה, שהיה בהם כדי להסב את תשומת לבו כי מדובר בכביש מקורצף עם תא ביוב בולט, ומכשולים אחרים כמו המרווח בין השטח המקורצף לשטח שטרם קורצף.

10.הנתבעת לא הציגה לפני ראיות כי הוצבו תמרורים או שלטי אזהרה כלשהם. בכך יש לקבוע כי הנתבעת התרשלה שכן הייתה חובה עליה להזהיר את הנהגים כי מדובר בכביש מקורצף כאמור לעיל.

11.בנסיבות אלה, אני קובע כי הנתבעת חבה לפצות את התובע בעבור הנזקים שנגרמו לו, והוכחו בדו"ח השמאי.

12.לאור האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,700 ₪, בצירוף הוצאות המשפט בסך 300 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 23.7.09 ועד התשלום המלא בפועל.

13.המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג סיון תש"ע, 26 מאי 2010, בהעדר הצדדים.